איך יוצאים מן הפלונטר? מי יחתוך את קשר גורדי?
באחד מן העיתונים נכתב על מיתוס מתוך המיתולוגיה היוונית, כאשר הכתב ביקש להמחיש, כי במצב שנוצר, אנחנו זקוקים לפתרון לפלונטר הפוליטי, אנחנו צריכים מישהו שיתיר את קֶשֶר גּוֹרְדִי. איזה קשר?
מדברים על היגיינה, דורשים היגיינה אישית, מבקשים שנשמור על היגיינת הידיים
כמו מילים אחרות ומושגים, גם המילה "היגיינה", מקורה מן המיתולוגיה היוונית; היגיאה בשמה היווני או סאלוס בשמה הלטיני. בתולדות האמנות יש לא מעט יצירות, בהן אנו רואים אותה, איך נזהה אותה? ומדוע נראה לידה גם את הנחש?
"עוד נשוב, ניפגש, נחזור כפרחים אדומים" חיים גורי
הקישור בין חללים במלחמה לבין פרחים, הוא רעיון, שנשאב מרעיונות דומים בתרבות המערבית של אירופה. הפרח "דם המכבים" – הסמל של יום הזיכרון, למה? למה הפרח היפה הזה מקבל שם כל כך נורא? מה הקשר בין הפרח ליום זה? היכן הכל מתחיל?
דימויו של אפולו באימפרזה של משפחת ברבריני
במאות ה-16 וה-17, איטליה רחוקה מאיחוד פוליטי ועצמאות, אולם כבר היה לה קאנון ספרותי בשל והתקיים כבר ויכוח על השפה המקומית. היו כמה יצירות אמנותיות וספרותיות, אחת מהן הייתה האימפרזה ונראה כי היא התפתחה מן התרבות, כדי לשמש סמל אישי של האצולה, המבטא את השאיפות, המעשים והמעלות הטובות שלהם.
סדרת סיפורי התנ"ך בכלל וקנאת אחים בפרט, כמייצגים נרטיב של ההווה
עדי נס מציע לצופה נקודת מבט חדשה על אירועים מן התנ"ך; הוא מעלה על פני השטח את הדילמות המוסריות וההומניות המלוות את גיבורי התנ"ך. באמצעות הדמויות המוכרות לקהל הישראלי, הוא מביא לקדמת הבמה את בעיית המציאות הישראלית, בה הקהילה איננה מצליחה לסייע ולשפר את חייהן של קבוצות מסוימות בחברה.
ציורו של ז'אק לואי דויד, הליקטורים מחזירים לברוטוס את גופות בניו, כמשקף של תמורות ושינויים
הסגנון הניאו קלאסי מתפתח בצרפת, הוא שולט מסוף המאה ה-18 ועד ראשית המאה ה-19 והתבטא: באדריכלות, בפיסול ובציור. עד המהפכה הצרפתית האמנות שרתה את בית המלוכה והאצולה וסגנון זה מתאים את עצמו למציאות המשתנה, במעבר משלטון מלוכני לרפובליקה. זוהי אמנות בעידן של תהפוכות; יחד עם השינויים החברתיים, התחוללו שינויים באמנות ובתפקידיה.
גטו ונציה – הגטו הראשון בעולם
ונציה La Serenissima "השלווה מכל", היא ללא כל ספק אחד היעדים הקסומים, החושניים והמיוחדים, אי אפשר להישאר אדישים אליה, היא כמו ונוס העולה מן הים. איך קרה שדווקא כאן צומח רעיון ה"גטו"? סיפורו של הגטו היהודי בוונציה, קשור קשר ישיר ברפובליקה שבתוכה נוסד, כאן נטמן הרעיון.
דימויי אנשי דת בתיאור הגיהינום בקפלה ארנה
ציורי הקיר של ג'וטו היו מפורסמים כמעט מן הרגע שהם צוירו, שמו הגיע למרחוק והוא זכה להערכה וכבוד. הוא יצר סגנון אישי בו צייר בני אדם חיים ותרומתו הראשונה הייתה בהדגשה של החשיבות להתבונן בעולם כדי להבינו. הצגתו של יום הדין האחרון כלפי החוץ הופכת אותו לחלק מן החוויה היומיומית, יום הדין כחלק מהיומיום.
ג'ורג' הקדוש ועיצוב תיאורו באמנות הרומנסקית
תקופת ימי הביניים התאפיינה, בין היתר, גם בעיסוק שבין הנורמטיבי לחריג, בין הטוב ובין הרע. המתח בין דמות בן האנוש, כדמות נורמטיבית, לבין הדמות החריגה הלא אנושית, הוצג באמצעים ובדרכים שונות. אחת מן הדרכים לביטוי חריג זה, הייתה החיבור בין הדימוי האנושי והדימוי של הלא אנושי. אחד מאותם חיבורים הוא של דמותו של הרוכב – הלוחם האנושי והדרקון, הייצור המפלצתי והלא אנושי.
שרידי הקדושים באל אסקוריאל – האם זה חדר פלאות?
האוספים של בתי המלוכה במאה ה-16 וה-17 היו אמורים לשקף, בין השאר, את מכלול מעשה הבריאה האלוהי; החפצים נבחרו כדוגמאות ייצוגיות של התופעות המוזרות והנדירות של הטבע ושל כושרו היצירתי של האדם. במאה ה-16 פותחה שיטה מסודרת לקטלוג ולתצוגה של חפצים על פי קבוצות, שהפכה עם הזמן לנורמה ועל פיה נהגו אספנים בתקופת הרנסנס.