מבוא
במאות ה-16 וה-17, איטליה רחוקה מאיחוד פוליטי ועצמאות, אולם כבר היה לה קאנון ספרותי בשל והתקיים כבר ויכוח על השפה המקומית. היו כמה יצירות אמנותיות וספרותיות, אחת מהן הייתה האימפרזה, הצורה האמבלמתית הנתפסת כאיטלקית במיוחד. אנו יודעים מעט על המקור של האימפרזה ונראה כי היא התפתחה מן התרבות כדי לשמש סמל אישי של האצולה, המבטא את השאיפות, המעשים והמעלות הטובות שלהם.[1] בכל עיר איטלקית הייתה לפחות אקדמיה אחת, מקום בו נערכו דיונים בספרות, אמנות ומדע, והיא מילאה תפקיד מרכזי בתפוצת הרעיונות על פני המדינה המחולקת.[2] היא הופיעה כמטפורה המתארת את נושאה ואת מה שהיה בכוונתם של אלה שיצרו אותה לגלם וכמו האמבלמה היא הייתה תיאור ויזואלי ומילולי והפכה לנושא שימושי במחשבת הקהל הרחב.
[1] Sonia Maffei, "Giovio's Dialogo delle Imprese Militari e Amoroso and the Museum," in The Italian Emblem: A collection of Essays, eds. Donato Mansueto and Elena Calogero (Glasgow: Glasgow University, 2007), 33.
[2] Donato Mansueto, Elena Calogero, "Introduction: the Italian Emblem a Collection of Essays," in The Italian Emblem: A Collection of Essays, eds. Donato Mansueto and Elena Calogero (Glasgow: Glasgow University, 2007), V.
בשנת 1623 מתפרסם ספרו של הנזיר ג'ובאני פרו (Giovanni Ferro, 1582-1630) Teatro d'Imprese. ספרו הוא אנציקלופדיה של זמנו של כל האימפרזות, על המוטו והסמלים שלהן ואותו הוא מקדיש לקרדינל מפאו ברבריני .(Maffeo Barberini, 1568-1644)מפאו ברבריני היה בן למשפחת סוחרים מצליחה מפירנצה, שלא השתייכה למעמד האצולה, אשר מרחיבה את עסקיה, במאה ה 16, ועוברת לעיר רומא. דודו פרנצ'סקו ברבריני(Francesco Barberini, d.1600) התמנה לקרדינל וגזבר של האפיפיור קלמנט השמיני (Clemens VIII, 1536-1605) וכאשר מפאו מגיע לרומא, בשנת 1584, הוא תומך בו ובסיועו מתחיל בקריירה כנסייתית. הוא מצטרף למסדר הישועי, שהכריז שהוא יד ימינו של האפיפיור, במיגור הכפירה. אלה מעורבים בעשייה ברומא, נגד התפשטותה של תנועת הרפורמציה, בעיקר באמצעים דידקטיים, בחינוך. בשנת 1589 הוא מקבל את התואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת פיזה ומתמנה לקרדינל ב 1606. את המינוי הוא מקבל בעת שהותו בצרפת, מידי המלך אנרי הרביעי(Henri IV, 1553-1610) ובשנת 1607 הוא חוזר לרומא שם הוא מקבל את המינוי מידי האפיפיור פול החמישי .(Paul V, 1550-1621) בשנת 1623 הוא מתמנה לאפיפיור ונותן לעצמו את השם אורבן השמיני (Urban VIII).[1]
מאוסף האימפרזות של המשפחה נראה כי יש דמות החוזרת על עצמה וזוהי דמותו של האל אפולו; הוא מופיע בדמותו או באמצעות דמויות אחרות המייצגות את אחד מתחומי האחריות שלו. מפאו ברבריני האמין שדמויות מן הדת הפגנית מהוות סוג של קדימון לפילוסופיה הנוצרית, שיש בהן איכויות דידקטיות. מהי משמעות דימויו של אפולו באימפרזה של משפחת ברבריני, נראה כי תפקידיו הרבים של זה משליכים גם על דמותו של מפאו ברבריני. ראשית אבחן את הקשר בין אפולו למפאו ברבריני, לאחר מכן אבדוק את המוטו "הנה הוא ביתנו" המופיע על האימפרזה ולבסוף אבחן דמויות הקשורות בתפקידיו של האל: הדבורים, השמש והמוזות.
[1] Barberini Latino 4335, Il Pellegrino, o Vero La Dichiaratione delle Pitture della Sala Barberina," Word & Image 18, no. 4 (2002): 320.
