קרנבל, פסטיבל ופורים — האם באמת זה אותו דבר
כששמחה, תחפושות והשתחררות נראים דומים — אבל מספרים סיפור אחר לגמרי. לפני כמה שנים ראיתי שלט חוצות ענק בעיר שבה אני גרה, שהזמין את הקהילה כולה לקרנבל פורים. חשבתי לעצמי: מעניין עד כמה רווחת התופעה בה מכנים את חג הפורים "קרנבל". חיפוש מהיר בגוגל הבהיר לי שזה נפוץ מאוד. הגדילה לעשות אחת מהמועצות הדתיות, שהזמינה […]
הנשיקה הראשונה – לא מה שחשבתם
באחד מן העיתונים נכתב על מיתוס מתוך המיתולוגיה היוונית, כאשר הכתב ביקש להמחיש, כי במצב שנוצר, אנחנו זקוקים לפתרון לפלונטר הפוליטי, אנחנו צריכים מישהו שיתיר את קֶשֶר גּוֹרְדִי. איזה קשר?
אמא ועוללה – מריה וישוע על ברכיה
באחד מן העיתונים נכתב על מיתוס מתוך המיתולוגיה היוונית, כאשר הכתב ביקש להמחיש, כי במצב שנוצר, אנחנו זקוקים לפתרון לפלונטר הפוליטי, אנחנו צריכים מישהו שיתיר את קֶשֶר גּוֹרְדִי. איזה קשר?
הַבֶּמוּס פָּאפָּאם Habemus Papam יש לנו אפיפיור
באחד מן העיתונים נכתב על מיתוס מתוך המיתולוגיה היוונית, כאשר הכתב ביקש להמחיש, כי במצב שנוצר, אנחנו זקוקים לפתרון לפלונטר הפוליטי, אנחנו צריכים מישהו שיתיר את קֶשֶר גּוֹרְדִי. איזה קשר?
על ברברה ועל ברברים
באחד מן העיתונים נכתב על מיתוס מתוך המיתולוגיה היוונית, כאשר הכתב ביקש להמחיש, כי במצב שנוצר, אנחנו זקוקים לפתרון לפלונטר הפוליטי, אנחנו צריכים מישהו שיתיר את קֶשֶר גּוֹרְדִי. איזה קשר?
יום שישי הטוב – יום מותו של ישוע. למה יום טוב?
באחד מן העיתונים נכתב על מיתוס מתוך המיתולוגיה היוונית, כאשר הכתב ביקש להמחיש, כי במצב שנוצר, אנחנו זקוקים לפתרון לפלונטר הפוליטי, אנחנו צריכים מישהו שיתיר את קֶשֶר גּוֹרְדִי. איזה קשר?
דימויי אנשי דת בתיאור הגיהינום בקפלה ארנה
ציורי הקיר של ג'וטו היו מפורסמים כמעט מן הרגע שהם צוירו, שמו הגיע למרחוק והוא זכה להערכה וכבוד. הוא יצר סגנון אישי בו צייר בני אדם חיים ותרומתו הראשונה הייתה בהדגשה של החשיבות להתבונן בעולם כדי להבינו. הצגתו של יום הדין האחרון כלפי החוץ הופכת אותו לחלק מן החוויה היומיומית, יום הדין כחלק מהיומיום.
ג'ורג' הקדוש ועיצוב תיאורו באמנות הרומנסקית
תקופת ימי הביניים התאפיינה, בין היתר, גם בעיסוק שבין הנורמטיבי לחריג, בין הטוב ובין הרע. המתח בין דמות בן האנוש, כדמות נורמטיבית, לבין הדמות החריגה הלא אנושית, הוצג באמצעים ובדרכים שונות. אחת מן הדרכים לביטוי חריג זה, הייתה החיבור בין הדימוי האנושי והדימוי של הלא אנושי. אחד מאותם חיבורים הוא של דמותו של הרוכב – הלוחם האנושי והדרקון, הייצור המפלצתי והלא אנושי.
שרידי הקדושים באל אסקוריאל – האם זה חדר פלאות?
האוספים של בתי המלוכה במאה ה-16 וה-17 היו אמורים לשקף, בין השאר, את מכלול מעשה הבריאה האלוהי; החפצים נבחרו כדוגמאות ייצוגיות של התופעות המוזרות והנדירות של הטבע ושל כושרו היצירתי של האדם. במאה ה-16 פותחה שיטה מסודרת לקטלוג ולתצוגה של חפצים על פי קבוצות, שהפכה עם הזמן לנורמה ועל פיה נהגו אספנים בתקופת הרנסנס.
דימויה של דיאנה במנזר סן פאולו בפארמה
בתקופת הרנסנס הייתה שאיפה להחיות את העולם הקלאסי גם באמצעות הדמויות והסיפורים המיתולוגיים, אולם, אין זה חיקוי בלבד של התרבות הפגנית, אלא שילוב של המורשת הקלאסית עם המורשת הנוצרית. השכבה המשכילה הורגלה לאתר ולהבחין במובנים השונים של יצירות האמנות ונראה כי גם במנזר זה ישנן כמה שכבות ועל הצופה לנסות ולהבין את פשרן.