המיתולוגיה היוונית – רומית

במיתולוגיה היוונית קיים אוסף של מיתוסים וסיפורי עם, שנטמעו ברומא ולאחר מכן הפכו למרכיב חשוב בתרבות המערבית כולה, עד עצם היום הזה. מה בין: תחרות יופי, רומן אסור, פנים יפות וייסודה של העיר רומא.

"סיפורי המיתולוגיה לא אירעו מעולם ובכל זאת הם קיימים תמיד". המיתולוגיה היוונית השתרשה עמוק והיא משפיעה על כל תחומי חיינו. למשטרה "אין קצה חוט", "תיבת פנדורה" שנפתחת ואיך זו קשורה להרצל,  ומתי נוכל "לנוח על זרי הדפנה".

קרנבל הוא חגיגה עליזה הנהוגה בארצות קתוליות רבות. שורשיו נעוצים בעולם הפגאני בחגיגות לאל דיוניסוס - אל היין והתיאטרון, שפולחנו כלל: מוזיקה, ריקודים, התהוללות והשתוללות.

סיפורי המיתולוגיה היוונית נטמעו ברומא והפכו למרכיב חשוב בתרבות המערבית, העיר מזמינה לטייל בה, בין כיכרות ומזרקות ולצלול לעולם קסום של אלים בני אלמוות ובני אנוש.

וילה בסיציליה המשקפת את המעמד החברתי והכלכלי הגבוה בתקופה בה נבנתה. נראה בה, רצפת פסיפס מרהיבה, הגדולה והמרשימה ביותר בעולם. סצנות מחיי היום יום של הרומאים וסצנות רבות, הלקוחות מסיפורי המיתולוגיה, יצירות נפלאות ובצבעים מרהיבים.

היכן נטמן זרע הפורענות ואיך זה קשור לתחרות יופי? מי היא הלנה היפה מטרויה, עליה נאמר "הפנים שהשיקו אלף ספינות". סיפורם של האלים ובני האדם שלקחו חלק במלחמת טרויה; על גבורה, יצרים, אהבה ותשוקה.

האלה היפה מכולן על הר האולימפוס; אלת האהבה והתשוקה, המעדיפה "לעשות אהבה ולא מלחמה". נדבר על משולש רומנטי ואיך זה קשור ל: כל הרי הגעש בעולם, לאדם עם "כריזמה" ולמלכת היופי של בגדד.

האלים האולימפיים נראו, אהבו ושנאו כמונו, לכן נוכל להזדהות עם הדמויות ולראות שאין כל חדש תחת השמש. נשמע על סיפורי אהבה ונראה כי אנו פוגשים בחיי היום יום, חלק מן הסיפורים הללו.

חיי בני האדם וחיי האלים ביוון העתיקה היו שזורים אלה באלה; בעיני היוונים, עריכת תחרויות הספורט הייתה המשך ישיר למעשיהם של הגיבורים המיתולוגיים. האולימפיאדה המתקיימת בימינו, היא סיבה נהדרת לחזור אחורה ולספר על הקשר בין אלים וספורט, על אז ועכשיו.

ראש האלים, יוצר הברקים והרעמים וממטיר הגשם על פני האדמה. הוא אביהם של רבים, אלים וחצאי אלים. הוא לא יודע שובע ואינו מצליח לעמוד בפני קסמן של בנות המין היפה.

מריה דה מדיצ'י; מלכה שמנמנה, מלאת תככים ומזימות, מזמינה מחזור ציורים ענק, מן הצייר פטר פול רובנס, המנציח כביכול את חייה. היא רותמת את הדמויות מתוך המיתולוגיה שיעידו כי היא קרובה לאלים עצמם. יצירה אקטואלית ועל זמנית, המספרת לנו שאין כל חדש תחת השמש.

האל היפה ביותר מבין האלים, האל הנערץ ביותר על ידי היוונים. הוא אל השמש, המוזיקה, הנבואה, הרפואה, השירה והתרבות. אחותו התאומה ארטמיס היא האלה הלסבית של היוונים; אלת הצייד האכזרית ואלת הירח.

הוא אל היין, המלמד את בני האדם את תהליך גידול הענבים וייצור היין וגם אל התיאטרון, שזכה להערצה גדולה. המיזוג בין שני תפקידיו אלה, הוביל לחגיגות פרועות אשר נחגגו מחוץ לערים. זה האל שלא פעל מהשכל, אלא מהיצר; שורשי הקרנבלים, אותם חוגגים בימינו, נעוצים ומגיעים ישירות מפולחנו של אל זה.

אשתו וגם אחותו של זאוס, ראש האלים. היא המלכה הבלתי מעוררת של האולימפוס. קנאית ונקמנית שלא מוכנה לסבול את פרשיות האהבה של בעלה ורודפת את אהובותיו וילדיו.

עד היום אומרים הספנים, כי אסור לשרוק על הים, כדי לא להעיר את האל הכעסן והרגזן, את השליט של הים שחי במצולות. למה? מאחר והוא יחשוד שאתה שורק לאשתו, דבר שיביא אותו לגרום לסערה גדולה.

האל העסוק ביותר, שעף אחוז תזזית, ממקום למקום כדי למלא את בקשותיהם של האלים. האל לעניינים מיוחדים של זאוס. האל שקשור ל"כספית", "גימנסיה" ולכל שוק שאנחנו מכירים,  באשר הוא.

הפטרונית של העיר אתונה - אתנה פרתנוס "האלה הבתולה", הדומיננטית ביותר; אלת החוכמה, אלת המלחמה הצודקת – שהמציאה את רעיון ה "הסוס הטרויאני", זו שהפכה את "מדוזה" למפלצת מבעיתה.

האדס האל שלא זכה לכבוד גדול אצל היוונים, כי מי רוצה להתעסק עם מוות ושאול. האל שכמעט ולא יצא מתחומי ממלכתו שבמעבה האדמה, אפילו לא לאולימפוס.

ארס בנו של זאוס, שנוא ביותר על ידי היוונים. תחום אחריותו הוא המלחמה - טירוף המלחמה. ואף על פי כן זוכה הוא באהבתה של היפה מכולן, אפרודיטה.

אל האש והרי הגעש, האל המכוער ביותר על האולימפוס והאל היחידי שבאמת עובד. לצדו אלה בתולה וחסודה האחראית על האח הביתית ועל האח הציבורית.

פרח הוא סמל של התחדשות ל"לידה מחדש", לאהבה נכזבת ורבים צמחו בגלל מעשי האלים. איך קשור "בן חצב מצוי" של נעמי שמר למיתולוגיה היוונית? מי היא כלוריס ש"הביאה" לנו את הכלורופיל ואת האביב? מי הוא נרקיס ואיך הוא קשור לזיגמונד פרויד? ומדוע פרח החמנייה עוקב במבטו אחר השמש?