ב ר ב ר ה, הוא שם פרטי לאישה, שאנחנו מכירים משפות שונות.
מקור השם, הוא מן השפה היוונית העתיקה, מן המילה Barbaros ומשמעותה "זר".
נהוג לייחס את השימוש המקורי, לשבטים או עמים, שאינם דוברים את השפה היוונית. השפה שלהם נשמעה באזני היוונים כמו בר בר, כמו נביחה של כלב, מכאן ברברוס. מי שאינו יווני, נחשב נחות בעיניהם, חסר תרבות והתייחסו לקבוצה זו בזלזול.
על פי האקדמיה ללשון "ברברי" הוא: פראי וגס, אכזר.
ברברה "הזרה", שסיפורה מתרחש במאה ה-3 או ה-4, הייתה אישה שרבים העריצו, בגלל: יופייה, צניעותה וחוכמתה. כדי להגן עליה ממחזרים, כלא אותה אביה, הפגאני והאכזר, בתוך מגדל, בו היו שני חלונות. ברברה, הייתה תחת השפעתו של כומר, שמטביל אותה לנצרות בחשאי. היא מבקשת מבנאים לבנות לה חלון שלישי ולאביה היא מספרת ששלושת החלונות האלה, הם הסמל של השילוש הקדוש. היא מצליחה לברוח, אבל מסגיר אותה לאביה רועה צאן. ברברה מסרבת להמיר את דתה, אביה מעניש אותה קשות, מסגיר אותה לרומאים וכאשר גם עכשיו, היא מסרבת להפנות עורף לדתה, עורף אביה את ראשה. (גם רועה הצאן וגם האב נענשים על מעשה נבלה זה). ברברה הופכת למרטירית – "עדה" מן השפה היוונית, מי שמוכנה להתענות, לסבול ולמות ובלבד שלא להמיר את דתה.
