מהו שלטון טוב, במאה ה-14, בקומונה של סיינה?

קומונות באיטליה של המאה ה-14, אמצו תורות שלטון מהעת העתיקה, אלה אמרו כי מנהיג שיש לו את המידות הטובות הוא שליט צדק ואילו המידות הרעות ואי הצדק מעידות על מנהיג רע. מנהיג ששולט באמצעות המידות הטובות הוא השליט הטוב ומי ששולט באמצעות המידות הרעות, הוא הרודן.

בסיינה יש געגועים לתקופה טובה יותר. מועצת העיר, מזמינה את אמברוג'יו לורנצטי, לצייר באולם בו קיימו תשעת שליטי העיר את ישיבות המועצה. הציורים נועדו לסמל את השלום שיבוא על סיינה בעקבות הממשל הטוב והנאור המנהיג אותה. המועצה ביקשה שהוא יתאר, בצורה אלגורית, את "הממשל הטוב" ו"הממשל הרע" ומה תהיה התוצאה של שתי צורות השלטון הללו לקומונה, בעיר ובאזור הכפרי. על הקיר המואר ביותר, בוחר לורנצטי לתאר את הממשל הטוב ותוצאותיו ועל הקיר הפחות מואר, את הממשל הרע ותוצאותיו.

האלגוריה של הממשל הטוב

בתיאולוגיה הנוצרית מקובל למנות שבע מידות טובות, לאלה נוספו גם דמויות אלגוריות אחרות. מידות אלה נבחרו, בגלל המשמעות האזרחית של כל אחת ואחת מהן. אנו רואים במרכז דמות אדירת ממדים יושבת על כס, היא מייצגת את הקומונה של סיינה, מייצגת את טובת הכלל.

בידה השמאלית מגן ובימנית שרביט, סמלים של כח ושררה. מעל ראשה מרחפות שלוש דמויות אלגוריות של מידות טובות; בצד ימין ה"אמונה", בשמאל ה"תקווה" ואילו ה"חסד" עפה מעל ראשה. משני הצדדים ישנן האנשות של מידות טובות נוספות. דמות ה"שלום" לבושה בבגד קלאסי בהיר, כמעט שקוף ושעונה על כרית רקומה המונחת על ספה. ה"צדק" יושבת גם על הספה, אבל היא מופיעה גם בצד ימין של הדמות המרכזית, כדמות גדולה, היושבת על כס ותומכת בידיה, שתי כפות מאזניים. היא מקבלת השראה מן ה"חכמה", המרחפת מעליה. למרגלותיה יושבת ה"הסכמה", עם סימני ההיכר שלה – מקצועה של נגר המונחת על ברכיה. על כף המאזניים משמאל ל"צדק", הדמות נותנת נשק לאציל וכסף לסוחר. לימינה דמות מכונפת המכתירה דמות אחת הכורעת על ברך ובידה הימנית היא כורתת את ראשה של דמות אחרת. דמות ה"צדק", מנחה את שליטי העיר סיינה. הם מוצגים בתחתית הציור כאשר הם הולכים בתהלוכה, באמצעות חוטים היוצאים מכפות המאזניים. חוטים אלה מוחזקים בידיה של ה"הסכמה" ונמסרים לידיו של אחרון המכובדים.

ומהן תוצאות הממשל הטוב? את אלה נראה על אחד מן הקירות הצדדיים. אנחנו רואים בצורה מפורטת את העיר סיינה. העיר משגשגת. חייה הפעילים של העיר מוצגים באמצעות דמויות רבות. לורנצטי נתן ביטוי מוחשי וחי לרעיון של תוצאות השלטון הטוב. האמן בחר במספר נקודות הסתכלות בתמונה, זאת כדי להראות, לנו הצופים, כמה שיותר ממה שקורה בעיר ובכפר.

אנשים מסתובבים, משוחחים, נכנסים ויוצאים מהבתים, חנויות פעילות ומעל ניתן לראות בית בתהליך בניה. פועלים עומדים על פיגומים מרימים סלים עם חומרי בניין, ועובדים אחרים מניחים שורות של לבנים. נערות ברחוב, רוקדות ואחת מרימה את קולה בשיר ומתופפת בתוף מרים.

מעבר לחומת העיר נפרשת לפנינו פנורמה של מרחבי הטבע הפתוח והדמויות הפועלות בו. ציורו של אמברוג'יו הוא כנראה ציור הנוף המוקדם ביותר המוכר לנו מהמאה ה 14. בפעם הראשונה ניתן תיאור נטורליסטי של האדמה, של סלעים וכו'. אנשי העיר, הלבושים באלגנטיות, יוצאים דרך החומה לרכוב על הסוסים, לצוד וליהנות באיזור הכפרי, מהתוצאות הטובות והמבורכות של השלטון. הם פוגשים איכרים עם בעלי החיים, ועל הגבעות רואים אנשים: חורשים, זורעים, קוצרים וכו'.

אמברוג'יו נותן לנו הצופים, בצורה מוחשית ביטוי חי לרעיון של תוצאות השלטון הטוב. האדמה המעובדת ומניבה והפעילות האנושית הקשורה לאדמה – אלה הנושאים החשובים הנראים בתיאור הנופי והפעילות בכפר. למעלה אנחנו רואים דמות שנותנת את ברכתה לפעילויות השונות. זוהי דמותה האלגורית של ה"ביטחון", המעופפת באוויר. ביד אחת, היא מחזיקה מגילה המכריזה, שתחת חסותו של השלטון הטוב כל אדם מהלך בשלום. ביד השנייה היא אוחזת עמוד-תלייה עליו מתנדנדת דמות של אדם שנתלה, הוא נשפט מאחר והפריע לסדר הכללי.  

האמן בחר נקודות הסתכלות שונות. הוא מבקש להראות לנו עד כמה שיותר ממראות העיר והכפר ומה שמתרחש בהם. מבחינה זו הדבר מאפיין את סגנון ימי הביניים. יחד עם זאת, אנחנו לא מכירים יצירה מתקופתו היכולה להשתוות לציור קיר זה, הן מבחינת התיאור התיעודי והן מבחינת התיאור האמנותי, המשקפים את האווירה ששררה בערי הרפובליקה של המאה ה-14.

ומה קורה כאשר ה*ממשל הוא רע*? מציור האלגוריה לממשל הרע, הנמצא בחלק החשוך, נותרו רק שרידים (מעניין לכשעצמו). הדמות הראשית, הרודן, זוהי דמות ה"עריצות", עז לרגליו; סוג של שטן, עם "אי הצדק" ומידות רעות נוספות הנמצאות לידה. על אותו קיר תוצאות הממשל הרע. הדברים הרעים שקורים. המסר שהיא מקרינה לנו הצופים מנוגד למסר שמקרינה אלגוריית הממשל הטוב. ביצירה סצנות אכזריות והעונות המופיעות הן סתיו וחורף.

מתוך הרצאה שלי –  תחת שמש טוסקנה