סדרה – על אהבה ויופי באמנות

אהבה, תשוקה ויצרים על האולימפוס; סיפורים שהסעירו את דמיונם של אמנים רבים. אלה יצרו יצירות מרהיבות; חלקן יצירות מופת, כאלה שאי אפשר לתאר את עולם האמנות בלעדיהן כמו: לידת ונוס של בוטיצ'לי. האהבות הרבות של זאוס, שלא מצליח להשתלט על היצר שלו, על המשולש הרומנטי על הר האולימפוס: אפרודיטה, הבעל והמאהב. אולי סוף סוף נבין למה, למה "האהבה היא עיוורת".

כן תעשה לך פסל וכל תמונה – סיפורי הקדושים, שימשו מאז ומעולם, מקור השראה ליצירות אמנות: טלנובלות משפחתיות, אהבות אסורות, עניינים של מוסר. האהבה, האמונה והאמנות; רוחניות, חושניות ותשוקה דתית, היו קרקע פורייה לגדולי האמנים וביניהם: מיכלאנג'לו, דונטלו, ברניני ורבים אחרים.

מה יותר רומנטי מנשיקה? איש לא יכול להישאר אדיש לקסם של נשיקות. לכל אמן יש את הנשיקה שלו, המתאימה לרוח הזמן והמקום. האמנים מציגים את היצירות שלהם בדרך: מיוחדת, מעניינת ומפתיעה. נשיקה צרפתית, נשיקה מתוקה, נשיקה של תאווה - נשיקות של אהבה ביצירות מופת, יצירות פורצות דרך כמו של: רודן, ברנקוזי, וקלימט.

"קַח-נָא אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר-אָהַבְתָּ". את מבחן האמונה הקשה, שעשה אלוהים לאברהם אבינו, על המתח בין אהבה לאמונה, נראה ביצירות מופת פורצות דרך של: קאראווג'ו ורמברנדט. נעסוק במתח בין החובה האזרחית והחובה המשפחתית של: אבא, הרוצה לרצות את האלים, של הגיבור אכילס, המעדיף את אהובתו על פני תפקידו, במלחמת טרויה. הניגוד בין חובה, גבורה ואהבה, על הכוח המופלא של האהבה החושנית - אהבה במבחן וייצוגה באמנות

היכן נטמן זרע הפורענות ואיך זה קשור לתחרות יופי? מי היא הלנה היפה מטרויה, עליה נאמר "הפנים שהשיקו אלף ספינות". זו שלא היססה לברוח מארמונה עם פאריס אהוב ליבה. סיפורם של האלים ובני האדם שלקחו חלק במלחמת טרויה וזכו לביטוי גדול במהלך השנים. על יצרים, אהבה ותשוקה ביצירות אמנות מרהיבות, בין היתר, של פטר פול רובנס, אנטוניו קאנובה, גווידו רני וז'אק לואי דויד.

האלה היפה מכולן על הר האולימפוס, האלה הגדולה של האהבה והתשוקה, המעדיפה "לעשות אהבה ולא מלחמה". דמותה וסיפור חייה, זכו לאין ספור תיאורים בכל העולם, על ידי טובי האמנים בכל הזמנים, מיוון ורומא ועד ימינו אלה. סיפורי האהבה הרבים של האלה, הנשואה לאל אחר, הציתו את דמיונם.

אלברטי בכתביו מספר על זאוקסיס, שביקש לפסל את דמותה של ונוס. הוא רצה שהיא תהיה יפה, אבל לא הצליח למצוא את האישה המושלמת. לכן, הוא לקח 5 נשים ובחר את האיבר היפה מכל אחת מהן. הדימוי הנשי של: נשים אמיתיות, אלות, צלמיות, דמויות אלגוריות וכו', קיבל ביטוי שהשתנה במהלך השנים. מהו אידאל היופי הנשי? האם נשים אלה מייצגות את אידאל היופי של התקופה? האם הן מייצגות את טעמו האישי של האמן? נראה כי המציאות מורכבת יותר והגוף הנשי אינו נתון ביולוגי בלבד, אלא מושפע מגורמים שונים

המסורת של תיאור הגוף העירום, הן של הגבר והן של האישה, נמשכת לאורך כל ההיסטוריה של האמנות המערבית. במידה לא קטנה האידאל נקבע באמנות יוון הקלאסית; מכאן הכל צמח, התפתח והשתנה במהלך השנים והדורות. זהו אחד מן הנושאים המעניינים ביותר לתיאור ביצירות אמנות, כולם ניסו לבטא את העירום בדרכים חדשות ומקוריות. יש תיאורי עירום רבים באמנות, כל אחד חושף פן שונה וייחודי

נושא השירה והמוזיקה היה תמיד פופולארי באמנות, את השניים מאפיינת הרמוניה. אנחנו שומעים על תמונה ש"שרה" ועל צבעים "רעשניים" ו"צועקים". נתבונן בכמה יצירות, שבהן נוגעים הציור והמוזיקה, של אמנים מן השורה הראשונה: רפאל, ברונזינו, לוקה דלה רוביה, דונטלו. אין משנה סדורה לתיאורים אלה והיא איננה נובעת מידיעה אחת מגובשת על אופני הנוכחות של מוזיקה בציור. נעסוק

זהו סיפור של אהבה עצמית. מריה דה מדיצ'י; מלכת צרפת, מזמינה מחזור ציורים ענק, מן הצייר פטר פול רובנס, המנציח ,כביכול, את חייה. ציורים שהם תעמולה ונועדו להעלות את קרנה בפני האצולה הצרפתית ובנה. היא משלבת את הדמויות מתוך המיתולוגיה, שיעידו כי היא קרובה לאלים עצמם ואת מריה הקדושה. הקשר בין הדמות האמיתית לזו המוצגת במחזור הציורים, הוא לרוב מקרי. יצירה אקטואלית ועל זמנית, המספרת לנו שאין כל חדש תחת השמש

באמנות אנו רואים סוגים שונים של ציורי פרחים: פרחים של שמחה, פרחי קודש ופרחי חול, פרחים המייצגים ערכים ופרחים כז'אנר עצמאי בעל ערך אסתטי. נתאר, בין היתר, את אלגוריית האביב של בוטיצ'לי ונתוודע לכלוריס ש"הביאה" לנו את הכלורופיל ואת האביב. פרח הוא סמל של התחדשות ל"לידה מחדש" ורבים צמחו בגלל מעשי האלים. נתייחס ליצירות אמנות בעקבות מיתוסים אותם כותב אובידיוס בספרו המטמורפוזות, המתארות שינוי צורה שעוברות דמויות אנושיות בגלל אהבה נכזבת, בין היתר הופכות לפרחים כמו נרקיס